פורסם: 02/17/16 | 17 בפברואר 2016
מדי חודש, קריסטין אדיס מ- Be Be My Travel Muse כותב טור אורח הכולל טיפים ועצות בנושא נסיעות סולו. זה נושא חשוב שאיני יכול לכסות כראוי, ולכן הבאתי מומחה לחלוק את עצתה למטיילים סולו אחרים! הנה היא עם עוד מאמר מדהים!
ישבתי עם החברים החדשים שלי בערב ההודיה בטופו, מוזמביק. האוכל שלנו היה איטי להגיע, אז החלטנו לחלוק כבוד לאופי החג ולדבר על מה שאנחנו אסירי תודה.
באותו הרגע, לא יכולתי להאמין שהייתי מוקפת על ידי כל כך הרבה אנשים מדהימים שהגיעו לכאן מפינות אדמה שונות, והכל באותו אופן שהיה לי: מפה לאוזן. היו כאן שתי נערות קליפורניות בלונדיניות בזכות חיל השלום, אוסי חכמה שבדיוק סיימה כמה ממחקרי הדוקטורט שלו בעיירה בצפון, אמריקאי אחר שהגיע לגחמה והביא איתו את כל הצחוקים, ו מעטים אחרים מצפון אמריקה ושוויץ.
היינו שמחים ונינוחים ככל שיכול להיות. מתן תודה של כל אדם היה מדהים ועמוק יותר מהאחרון, חלקם אפילו הביאו דמעות בעיניי.
רק כמה שבועות לפני כן הייתי מאובן מטיילתי דרך מוזמביק. היו הרבה סימני שאלה, ויכולתי למצוא תשובות מעטות ברשת. ידעתי רק קצת על המדינה ממה שאמרו לי חברי מדרום אפריקה.
מוזמביק היא מושבה פורטוגזית לשעבר המתרבה ממלחמת אזרחים שהסתיימה בשנת 1992. החוף, הגובל בחוף המזרחי של דרום אפריקה. זה מדהים לחלוטין, עם פירות ים טריים מהאוקיאנוס בכמה דולרים, ושתות ארוכות של חופים עם סורגי חול אינסופיים ומים כחולים לתינוק.
אבל ידעתי גם שמוזמביק אינה מדינה קלה לנסוע בה.
פקידי המשטרה מושחתים, האוטובוסים המשמשים את המקומיים (המכונה Chapas) הם בדרך כלל רק טנדרים עם צמיגים קירחים שיכולים להכיל 20 אנשים אך סוחטים 40, והונאות הן בשפע.
יש קצת תשתיות תיירים בכמה מקומות מרכזיים, אבל מעבר לכך, זה מלא בכבישים ומסתורין רעים.
מלבד אזהרות וסטטיסטיקה מפחידה, אין הרבה מידע מקוון על המדינה. תוך כדי חיפוש אחר חשבונות של מטיילים סולו, מעדתי בפורום על לוח SCUBA משנת 2013 שהמליץ לפוסטר לחשוב פעמיים על ללכת אם היא הייתה נראית טוב.
פרסום בפורום Lonely Planet Thorntree לא היה מעודד הרבה יותר; זה התחבר לפוסט בבלוג שקבע כי מוזמביק היא המדינה הקשה ביותר שסופרת עברה: היא נשדדה, זה היה יקר מדי, והיא בחרה לקצר את הטיול שלה.
התחלתי לתהות אם בכלל אמצא משהו חיובי.
ואז נזכרתי במשהו: יש הרבה תפיסות שגויות לגבי אפריקה. אנשים נוטים לחשוב שזה מקום מסוכן להחריד ושוכחים שיש גם אנשים אדיבים, נופים מדהימים, אוכל טוב והרפתקאות ייחודיות.
באופן דומה, לפני שנסעתי לדרום אפריקה לראשונה, כמה חברים מהבית הביעו דאגה עמוקה שאטייל במדינה שהם נתפסו כמסוכנים מדי לחצות לבד. הם הזהירו אותי מפני אבולה (שלא התקרבה אפילו לחדור לדרום אפריקה), אונס ואלימות.
במציאות גיליתי שעם אמצעי הזהירות הנכונים, נסיעה שם לא הייתה שום בעיה וכי הפחד בדרך כלל מגביל יותר מאשר מועיל.
באופן דומה, כשמדובר במוזמביק, ידעתי שזה רק פחד לא הגיוני שמעכב אותי.
ואז הבנתי שנסיעה למדינה אין מעט מידע עליו זהה לנסוע לכל מקום אחר!
אתה מבין את דרישות הוויזה (שטיפלתי בהן ביוהנסבורג לפני ההליכה).
אתה מוודא שיש לך את החיסונים הנכונים (שטיפלתי בהם אצל רופא נסיעות ביוהנסבורג, שהעניקה לי כדורים אנטי -מלריים לזול בהרבה מכפי שהיו בארה”ב או באירופה).
אתה שואל מתי כבר בשטח לשיטת הנשיאה הטובה ביותר. מיוהנסבורג, זהו אוטובוס בין -גירומי או גרייהאונד.
אתה שואל את המקומיים בתחנה הראשונה שלך לאן ללכת. החבר’ה שאיתם הסתגרו ביוהנסבורג נמסרו באזורים כשאמרו לי לפנות לעיירת חוף בשם טופו.
אתה נשאר ידידותי וסקרן עם ההגעה, ומחזיק את ראשך גבוה ושומר על גבך ישר כשאתה שואל שאלות ומשא ומתן עם נהגי מוניות ומתמודד עם שומרי מעבר גבולות.
נסיעה במוזמביק [התבררה] ממש כמו לנסוע לכל מקום אחר בו ביקרתי. הבנתי את זה כשהלכתי, הייתי ידידותי ושומר מצוות, ושאלתי מקומיים וגולים שחיו שם שאלות בכל פעם שקיבלתי את ההזדמנות. הבנתי שאין שום סיבה לדאוג – שעשיתי זאת אלף פעמים בעבר באינספור מדינות וערים ברחבי העולם.
היו כמה פעמים שנתקלתי במצבים מסוכנים. הצ’אפאס היו כה ארוזים ומסוכנים עד שהשתלטתי עליהםtchhiking to get around instead. It was actually the safer option!
And there were times when things just didn’t make any sense, such as when I had to go to the airport to book a flight out, simply because the online systems weren’t working.
Once I got there, the employees had to work between three computers to actually book the ticket, since each was a bit broken but still worked for one aspect of the booking process. The ordeal took an hour and a half, but it was just the norm there.
So is ordering your food two hours before you want it, because it just takes that long. and a few pals of mine who drove a automobile had to pay a fine to the police because they had bags in the back seat and the “seats are for people, not bags.”
Such is Mozambique.
It’s frustrating and difficult in so many ways, yet it’s so breathtaking and full of smiles. I learned so much about the culture, humanity, and patience while I was there. I was let in in ways that just don’t happen in Europe or the US. people would invite me out to show me “the real Mozambique,” and I’d dance the night away and end up with a handful of new friends.
Nowhere has been so challenging and rewarding all at the same time.
The perk was that I made all of these discoveries on white-sand beaches with aquamarine waters full of whale sharks and devil rays. The cherry on top was that I was paying less than the equivalent of $30 USD per day for the privilege.
The country wasn’t that scary, and it certainly wasn’t expensive like the message boards led me to believe (Mozambique is the only country I’ve visited that didn’t charge me double for being a single girl in a private bungalow!). I was pleased I didn’t let my overactive imagination and irrational fear win.
I know that traveling to somewhere you’ve never been before, with limited available information, can be extremely nerve-wracking. Compound that with the fact that I was traveling in “scary, scary” Africa, and it becomes even more daunting.
However, I was shown yet again that letting fear get in the way of what could be a wonderful travel experience is a mistake.
I had a chance to meet an remarkable crew, and most important of all, take on a challenge solo and dominate it. I had another chance to prove to myself that I’m capable, and that I still prefer solo travel, after all. I got to know a new country that few people check out intimately, and the good times far, far outweighed the bad, times ten. No, times a million. The same can happen for you.
It just takes a little courage, slaying the fear monster, and confidence in yourself.
Kristin Addis is a solo female travel expert who inspires women to travel the world in an authentic and adventurous way. A former investment banker who sold all of her valuables and left California in 2012, Kristin has solo traveled the world for over four years, covering every continent (except for Antarctica, but it’s on her list). There’s almost nothing she won’t try and almost nowhere she won’t explore. You can find more of her musings at Be My travel Muse or on Instagram and Facebook.
Book Your Trip: Logistical tips and Tricks
הזמן את הטיסה שלך
Find a low-cost flight by using Skyscanner. It’s my favorite search engine because it searches websites and airlines around the globe so you always know no stone is left unturned.
הזמן את הלינה שלך
אתה יכול להזמין את ההוסטל שלך עם OstelWorld. If you want to stay somewhere other than a hostel, use Booking.com as they consistently return the cheapest rates for guesthouses and hotels.
אל תשכח ביטוח נסיעות
ביטוח נסיעות יגן עליך מפני מחלה, פציעה, גניבה וביטולים. זו הגנה מקיפה למקרה שמשהו ישתבש. אני אף פעם לא יוצא לטיול בלעדיו כיוון שהייתי צריך להשתמש בו פעמים רבות בעבר. החברות האהובות עלי שמציעות את השירות והערך הטוב ביותר הן:
SafetyWing (הכי טוב לכולם)
להבטיח את הטיול שלי (לאלה מעל גיל 70)
מדג’ט (לכיסוי פינוי נוסף)
מוכנים להזמין את הטיול שלך?
עיין בדף המשאבים שלי לקבלת החברות הטובות ביותר להשתמש בו כשאתה נוסע. אני מפרט את כל אלה שאני משתמש כשאני נוסע. הם הטובים ביותר בכיתה ואתה לא יכול להשתבש להשתמש בהם בטיול שלך.